כפתורי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק דין

בתביעה שלפניי מבקשת התובעת, כי הנתבע יפצה אותה בגין הפסדים שספגה בתוכנית החיסכון הצמודה לליש"ט שהייתה לה.

לטענתה, היו ברשותה 209,000 ₪ בתוכנית חיסכון סולידית. בהיותה בת 82, התובעת השקיעה את הכסף באפיקים סולידיים, כדי שהוא ישמש כביטחון לעת זקנתה. ביולי 2007, בתום תקופת החיסכון הגיעה התובעת לסניף הנתבע על מנת לחדשו. יועץ ההשקעות, מר אריה דר, המליץ לה "בהפצרות ושכנוע רב", כך בלשונה, להפקיד את כספה בתוכנית הצמודה לליש"ט. התובעת הסכימה לכך. בינואר 2008 גילתה התובעת, כי ערך השקעתה קטן ב-15,000 ₪. היא ניגשה מיידית לסניף הבנק על מנת למשוך את כספה, אולם הן היועץ והן הממונה עליו אמרו לה שאין באפשרותה למשוך את הכסף. לדבריה, לא הועילו כל הפצרותיה וטענותיה וכן העובדה שלפי סעיף 5 לתנאי התוכנית, זכאי החוסך למשוך את כספו. השניים סירבו לכל תחינותיה וטענו, כי לא ניתן למשוך את הכסף ולהפסיק את התוכנית. התובעת דרשה לקבל אישור בכתב על כך ומר אריה זקס, הממונה על מר דר, לקח דף חשבון וציין בו בכתב ידו, כי עליה לבוא אליו ב-10/07/08, ימים מספר לפני תום תקופת החיסכון. הפסדיה של התובעת בתום תקופת החיסכון עמדו על סך של 42,000 ₪. התובעת מציינת, כי פנתה למפקח על הבנקים ולנתבע באמצעות בא כוחה, אולם ללא הועיל. לאור זאת, פנתה לבית המשפט בתביעה. סכום התביעה הועמד על סך של 30,000 ₪.

להגנתו, טען הנתבע, כי התובעת הינה אישה אינטליגנטית השולטת בשפה העברית. היא פנתה אל עובד הנתבע, מר דר, בבקשה להפקיד את הכסף בתוכנית חיסכון חדשה. מר אריה דר הציע לה להמשיך ולהפקיד את הכספים בחיסכון צמוד מדד נושא ריבית, אולם היא דחתה הצעה זו בטענה שהתשואה נמוכה. במקום זאת, היא ביקשה להשקיע את כספה באפיק בעל תשואה גבוהה יותר. מאחר שבאותה עת הציע הנתבע חיסכון צמוד לליש"ט למשך שנה, שנשא ריבית גבוהה, בשיעור של 5.25% לשנה – הציע לה מר דר תוכנית זו. לטענת הנתבע, באותו מעמד הסביר לה מר דר, כי לצד הסיכוי לקבל תשואה גבוהה יותר מזו שבחיסכון צמוד מדד, הרי שבהצמדת הסכום למטבע חוץ קיים סיכוי לשינויים בלתי צפויים בשערו, שישפיעו ישירות על סכום החיסכון. לטענת הנתבע, התובעת הבינה את ההסברים ואת הסיכונים והחליטה מרצונה להפקיד את מלוא הסכום בחיסכון צמוד ליש"ט. התובעת קיבלה את ההחלטה הזו על פי שיקול דעתה הבלעדי. היא אף חתמה על טופס בקשת הפקדה שבו נכתב במפורש, כי אם השער ירד - יקטנו בהתאם סכום קרן הפיקדון והריבית. מכאן שהתובעת הייתה מודעת לסיכון זה.

עוד טען הנתבע, כי בינואר 2008, כחצי שנה לאחר פתיחת החיסכון, פנתה התובעת לברר האם ניתן למשוך ממנו את הכספים. נאמר לה, כי תוכל למשוך את החיסכון במשיכה מוקדמת, בהתאם לתנאים המפורטים בטופס בקשת ההפקדה – דבר שהיה כרוך בהפסד כספי לתובעת – או להמשיך את החיסכון עד תום התקופה, והכול על פי בחירתה. התובעת החליטה, משיקוליה, שלא למשוך את הסכום במשיכה מוקדמת, ובכך קיבלה על עצמה, מרצונה החופשי, את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכך. לאור כל זאת, דין התביעה להידחות.

בדיון שמעתי את טענות הצדדים.

התובעת הסבירה, כי אף אחד מהבנק לא הצמיד לה, כלשונה, אקדח לרקה. יש לציין כי בביטוי זה היא השתמשה גם בכתב התביעה. לאחר שמר דר שכנע אותה להצטרף לתוכנית הצמודה לליש"ט – היא חתמה על המסמכים הדרושים. לדבריה, לאחר שגילתה מספר חודשים לאחר מכן, בינואר 2008, כי ערך הפיקדון ירד ב-15,000 ₪, היא סברה שנפלה טעות בספרי הבנק ולכן פנתה אליו. כשהתברר לה, כי מדובר בהפסד, היא ביקשה לבטל את התוכנית, אולם מר דר ומר זקס הממונה עליו סירבו לכך.

נציג הנתבע, מר אריה זקס העיד, כי כאשר התובעת פנתה אליו בינואר 2008 וביקשה "לשבור" את התוכנית, הוא הסביר לה, כי הדבר כרוך בתשלום קנס, או שיש אפשרות להמתין עד לתום תקופת התוכנית. לדבריו, היא בחרה להמתין. נציג הנתבע הפנה לבקשת ההפקדה שעליה חתמה התובעת ואשר מפרט את תנאיה.

בדיון העיד גם מר אריה דר. זה העיד כי הוא הבהיר לתובעת במעמד פתיחת תוכנית החיסכון ששער הליש"ט יכול גם לרדת. גם הוא אמר, כי הוא לא סירב בינואר 2008 לאפשר לתובעת למשוך את כספה, אלא הסביר לה את האפשרויות העומדות בפניה – שבירת התוכנית וקבלת הכסף בתוך 30 יום או המתנה עד לתום תקופת הפיקדון. התובעת בחרה, לדבריו, באפשרות השנייה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים ואת העדויות, החלטתי לדחות את התביעה.

התובעת הודתה, כי חתמה מרצונה על בקשת ההפקדה לתוכנית חיסכון צמודה לליש"ט (להלן: " הבקשה"), לאחר שהשתכנעה, כי תוכנית זו כדאית לה.

בסעיף 4 לבקשה, שכותרתו "הצמדה למט"ח", נכתב כדלקמן:

"סכומי קרן הפיקדון והריבית בגינה יוגדלו או יופחתו בהתאם לשינויים בשער היציג של הליש"ט, כמפורט בסעיף זה להלן:

4.1...

4.2אם יתברר, כי השער החדש ירד לעומת השער היסודי, יקטנו סכום קרן הפיקדון והריבית בשיעור זהה לשיעור ירידת השער החדש לעומת השער היסודי".

הדברים הכתובים בבקשה ברורים ומדברים בעד עצמם. לכך יש להוסיף את עדותו של מר אריה דר, שהעיד, כי הסביר לתובעת, כי קיימת אפשרות ששער הליש"ט ירד.

גם את טענתה של התובעת, כי ביקשה למשוך את הכסף בינואר 2008 וכי עובדי הנתבע סירבו לעשות זאת, אינני מקבל.

בסעיף 5 לבקשה, תחת הכותרת "הוצאת כספים מהפיקדון", נכתב כדלקמן:

"5.1המפקיד רשאי למשוך במשיכה חד פעמית את כל הכספים המופקדים בפיקדון לפני תום תקופת הפיקדון (להלן – "המשיכה המוקדמת"), בהתאם לתנאים המפורטים להלן.

5.1.1המפקיד ימסור הודעה בכתב לבנק על המשיכה המוקדמת (להלן – "הודעת המשיכה") והבנק יעביר לזכות חשבון העו"ש את הכספים המגיעים לו, כמפורט בסעיף 5.1.2 להלן, בתום 30 יום ממועד קבלת הודעת המשיכה בבנק. מובהר, כי לא ניתן יהיה לבטל את הודעת המשיכה לאחר מסירתה לבנק".